השעה האפלה ביותר (הנעלם #1)

"אתה בן אדם אפל וערמומי, גאטו."

הוא הודף את עצמו מהמעקה ומתקרב אליי, מניח את ידיו על מסעדי הכיסא משני צדדיי ורוכן אליי עד שפניו קרובות מאוד אל פניי ואני מרגישה את הבל פיו על שפתיי. "צריך להיות אחד כדי לזהות אחד, אליס. אם זה בכלל השם האמיתי שלך."

לאובדן האמון בבני אדם יש מחיר. אחרי שאת מבינה שהיית רק כלי בידיים של כוחות גדולים ממך בהרבה, ששיחקו בך וזנחו אותך לגורלך, את כבר לא יודעת במה להאמין, וגרוע מזה – את מסתכלת לעצמך עמוק בעיניים במראה וכבר לא יודעת מי את באמת.

כשהחיים סגרו עליי מכל הכיוונים ולא הותירו לי מרווח נשימה רציתי לברוח, להיעלם למקום שבו אף אחד לא ימצא אותי. כשהפנטזיה מפנה את מקומה למציאות, אני לא בטוחה שאני לגמרי מוכנה לזה. אדם מאבד את דרכו כשהמצפן שלו מאבד את הכיוון, אבל מה קורה כשהוא מגלה, כמוני, שמה שהיה 'הצפון' עד כה הוא לא הצפון כלל? במקרה כזה, כל מערכת האמונות והנאמנויות שלך משתנה. זה מסוכן.

השעה האפלה ביותר מאת סופרת רבי המכר שרון צוהר הוא הספר הראשון בדואט הנעלם. גם הספר השני, הנעלם האחרון, ראה אור בהוצאת יהלומים.